פסק-דין בתיק בג"ץ 8662/05

השופטת א' חיות:

1.        עתירה זו עניינה החלטתו של בית הדין הרבני הגדול מיום 29.11.2004 שלא לכלול ערעור שהוגש על ידי העותר ברשימת הערעורים. החלטה זו ניתנה בקשר לתביעת גירושין אותה הגיש העותר כנגד אישתו בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה. ביום 2.9.2002 התקיים דיון בבית הדין האזורי ובפרוטוקול הדיון נכתב, על-ידי בית הדין, "ניתן פס"ד שהדירה לאישה + 10,000$". ביום 28.3.2004 הגיש העותר בקשה לתיקון הפרוטוקול וטען כי פסק-הדין ניתן שלא על דעתו, כי מה שנכתב נכתב בשל אי הבנה, וכי הוא אינו מוכן לשלם לאשתו כל סכום עבור הגט. בית הדין הרבני האזורי דחה את הבקשה בקובעו כי כל התיקים סגורים ואין לבקשה מקום, אך לאחר שהעותר הגיש בקשה להבהרת החלטה, התקיים ביום 15.6.2004 דיון בבקשת העותר ובסיומו דחה בית הדין את הבקשה בקובעו כי הדברים שנרשמו בפרוטוקול משקפים את הדיון מאותו היום וכי אין מקום לעיין מחדש בפסק הדין שניתן. אי לכך הגיש העותר ביום 15.7.2004 ערעור לבית הדין הרבני הגדול ובו ביקש כי בית הדין הגדול יורה לבית דין קמא לקיים דיון ממצה בבקשתו לתיקון הפרוטוקול או שיתן פסק דין לפיו ישונו הפרוטוקול ופסק הדין כמבוקש. ביום 29.11.2004 החליט בית הדין הגדול, כאמור, שלא לכלול את ערעורו של העותר ברשימת הערעורים, בשל העובדה שהערעור הוגש לאחר המועד הקבוע בתקנות, ובשל העובדה שהתיק בבית הדין האזורי סגור. פניה נוספת של העותר אל בית הדין הרבני הגדול, מיום 28.3.2005, נדחתה אף היא.

2.        בעתירתו מלין העותר על החלטת בית הדין הרבני הגדול שלא לכלול את הערעור שהוגש על ידו ברשימת הערעורים וטוען, כי זכותו של כל אזרח לעתור בערעור לבית דין הגדול על החלטה שניתנה בבית דין קמא. עוד טוען העותר, כי מטרת הערעור היא ביטול פסק דין המורה לו להעביר את כל רכושו לאשתו ומשאיר אותו חסר כל. על כן, מבקש העותר להורות לבית הדין הרבני הגדול לקיים דיון בערעור וליתן בו פסק דין ראוי בהקדם האפשרי.

3.        עתירה זו אינה מגלה עילה על פניה למתן הסעד המבוקש ועל כן, דינה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה אינו מתערב בהליכים המתנהלים בפני בתי הדין הדתיים, והתערבותו בהליכים אלו מוגבלת למקרים בהם מתגלים פגמים ממשיים בהחלטה, דוגמת חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק, וכן מקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (ראו: בג"ץ 1842/92 בלויגרונד נ. בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מו(3) 423,        438-439; בג"ץ 1811/03 דניאל שם אור נ' בית הדין הרבני הגדול (לא פורסם)). המקרה שבפנינו אינו בא בגדר איזה מן המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטות בית הדין.

           אשר על כן העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

          ניתן היום, י"ח באלול התשס"ה (22.9.2005).

          ש ו פ ט ת                         ש ו פ ט                            ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: